רביעיית הפסנתר הראשונה

בשנת 1785 קיבל מוצרט הזמנה מאנטון הופמייסטר, מלחין אוסטרי ומוציא לאור, לכתיבת שלוש יצירות קאמריות עם פסנתר.

במקור היה אמור מוצרט לספק להופמייסטר שלוש רביעיות פסנתר, אך הרעיון המקורי לא יצא אל הפועל מכמה סיבות:

אחרי שהשלים את הרביעייה הראשונה בסול מינור, הוא פנה במהירות אל הפרויקט הגדול הבא שלו: האופרה הקומית 'נישואי פיגרו', אותה התחיל באוקטובר ואשר הצגת הבכורה שלה נערכה בווינה  ב-1 מאי 1786. בזמן העבודה על 'פיגרו' הוא הספיק לכתוב עוד שלושה קונצ'רטי לפסנתר נפלאים – מס' 22 ק.482, 23 ק.488 ו-24 ק.491 ואפילו אופרה קצרה במערכה אחת בשם 'מנהל התיאטרון'.

אחרי ההצלחה של הצגת הבכורה של 'פיגרו', ורק תשעה חודשים אחרי כתיבת הרביעייה הראשונה, חזר מוצרט אל רביעיית הפסנתר והשלים את הרביעייה השנייה במי במול מאז'ור ק.493. יצירה שלישית להרכב כלי זה לא נכתבה עוד על ידו.

לכשהיציג מוצרט בפני המזמין את הרביעייה הראשונה, נרתע הופמייסטר ממורכבותה של היצירה. בהסתמך על דבריו של ניקולאס ניסן, בעלה השני של קונסטנצה, אלמנתו של מוצרט, הופמייסטר "שחרר" את מוצרט מההתחייבות הזמנת שלוש היצירות בתואנה שהיצירה קשה מידי, שהקהל לא יקנה אותה ולא יוכל להבינה. הוא השאיר בידי מוצרט את המקדמה, אך שחרר עצמו מההתחייבות לפרסם את היצירות.

העובדה שרביעיית פסנתר הייתה צורה חדשה ולא מוכרת באותה התקופה, כמו רביעיית המיתרים, הסונטה לכינור או שלישיית הפסנתר, בוודאי שלא תרמה למכירות, שאכן היו מאכזבות.

חיבתו של מוצרט לעושר הרמוני וצלילי, לטקסטורות קונטרפונקטיות ולצליל המשי הכהה של הוויולה, השפיעו עליו להוסיף את הכלי לשלישיית הפסנתר המקובלת ולהוציא  תחת ידיו שתי יצירות מופת מיוחדות בשטח חדש לחלוטין.

מוצרט הוא "אבי רביעיית הפסנתר" וראש למועדון האקסקלוסיבי של מלחינים שהעשירו את הרפרטואר הקאמרי בהרכב זה, כמו בטהובן, מנדלסון, שומאן, ברהמס, דבוז'ק, פורה ועוד..

בסרטון המצורף אני עורך השוואת ביצועים ל-8 הקלטות של רוב הפרק הראשון של הרביעייה הראשונה בסול מינור.