"And in The END the LOVE you TAKE is Equal to the LOVE you MAKE"



  יצירת קשר  |   מי אני   |  הזמנת הרצאה  
13-ברגה-סנטוס
  • אז עכשיו, אחרי שפורטוגל לקחה את היורו, אין עיתוי מוצלח וטבעי יותר מלהפנות זרקור אל המלחין החשוב ביותר של פורטוגל במאה העשרים, והסימפוניקאי החשוב ביותר בתולדותיה:
    ברגה סנטוס (1924-1988) Jolly Braga Santos

    מורשתו המוזיקלית של סנטוס ענפה וכוללת יצירות בז'אנרים רבים: שלוש אופרות, מוזיקה קאמרית לכלים ואנסמבלים שונים, יצירות כורליות, מוזיקה לבלט ומוזיקה לסרטים. עם זאת, לא יהיה זה מוגזם לומר שיצירתו הסימפונית היא החלק המשמעותי והחשוב בקורפוס יצירתו. בעוד שהמוזיקה הקאמרית שלו, האופרות והיצירות הווקליות האחרות מחכות להקלטות בכורה, זכו שש הסימפוניות שלו לשתי הקלטות: האחת בלייבל הפורטוגזי Strauss, השניה בחברת 'מרקו פולו' , חברת הבת של 'נקסוס'.
    שפתו המוזיקלית של סנטוס מבוססת על תחושה ארכיטקטונית חזקה ודרמטית של המבנה הסימפוני, קווים מלודיים ארוכים, תזמור עשיר וצבעוני וגישה אינסטינקטיבית טבעית בפיתוח המבנה הסימפוני. ארבע הסימפוניות הראשונות הופיעו אחת אחרי השניה, כשהיה בן 22 עד-27 בהתאמה, והן מייצגות את תקופת ההלחנה הראשונה שלו. 
    סנטוס למד נגינה בכינור וקומפוזיציה בקונסרבטוריון של ליסבון והיה תלמידו הבולט של גדול מלחיני פורטוגל של הדור הקודם Luis de Freitas Branco (1890-1955). אף שבטבעו לא נטה דווקא לפולקלור ומוזיקת העם הפורטוגזית, הוא השכיל להטמיע ביצירותיו ולשלב בהן השפעות מקומיות, בעיקר בהשפעת מורו. השפעות אלה ניתן בעיקר למצוא בבלט הנפלא Crossroads במערכה אחת משנת 1968. בתקופת יצירתו הראשונה מיזג סנטוס בין מוזיקה מערבית עכשווית של מלחינים כמו ברוקנר, סיבליוס, פון וויליאמס , רספיגי עם אלמנטים מתור הזהב של מוזיקת הרנסנס. השפעות אלה ניכרות בארבע הסימפוניות הראשונות שלו, אשר זכו להכרה והצלחה גדולה בארצו. בגיל 29 יצא סנטוס את ליסבון ללמוד ניצוח באוסטריה אצל הרמן שרשן . באותה התקופה, בשנות השישים, הרבה במסעות ברחבי אירופה והקדיש את רוב זמנו לניצוח. סגנון ההלחנה שלו נהיה יותר ויותר כרומטי והושפע מהסריאליזם והאטונליות ששלטה בכיפה. בשתי הסימפוניות האחרונות שלו, החמישית והשישית, הוא נוטש כמעט לגמרי את הליריות המודאלית שאפיינה את תקופת יצירתו הראשונה לטובת צלילים אחרים, טרופיים, אקזוטיים ופראיים יותר, דוגמת מלחינים כמו חינסטרה ווילה לובוס, אשר שילבו ביצירתם מאותה התקופה אלמנטים מעולם הטבע הפראי . הפרק השני, הסקרצו, למשל, של הסימפוניה החמישית מציג את הצלילים הפרימיטיביים של יותר מ-12 נגני כלי הקשה ומרימבה מאזור במוזמביק. המוזיקה מאוד צבעונית ואוונגרדית לזמנה.
    בשנות חייו האחרונות כיהן סנטוס כמרצה לקומפוזיציה בקונסרבטוריון הלאומי של ליסבון, היה מבקר מוזיקה ועיתונאי בכמה כתבי עת מפורטוגל ומחוץ לה. בנוסף היה אחד ממקימי בית הספר הפורטוגזי למוזיקה לנוער.

    בסרטון המצורף אני משמיע קטעים מהסימפוניות השניה והרביעית של סנטוס. זו באמת מוזיקה נהדרת, מלודית, נגישה, אשר שווה מאוד להכיר.