הנס האחרון של ברטוק

מעטים הם חובבי המוזיקה, כך אני חושב, שיערערו על כך שהקונצ'רטו לתזמורת של ברטוק, היא מיצירות המופת הקנוניות במאה העשרים.

הכותרת של היצירה 'קונצ'רטו לתזמורת' הייתה חידוש באותה תקופה, ואינה המצאה של ברטוק. ברטוק עצמו אמר שהעדיף לקרוא ליצירה קונצ'רטו ולא סימפוניה, משום שהכלים מטופלים בה בגישה סולנית ווירטואוזית, ואכן תכונות סולניות וירטואוזיות של כלי התזמורת באות לידי ביטוי בכל חמשת הפרקים של היצירה.

שנות חייו האחרונות של ברטוק בניו יורק היו קשות ביותר. בריאותו התרופפה מחודש לחודש עקב סרטן הדם בו לקה, הביקורות על הרסיטלים שערך לשני פסנתרים היו שליליות והביאו להפסקת נגינתנו בציבור – דבר שהשפיע על מצבו הכלכלי שהיה גם ככה בשפל. לקראת סוף שנת 1943 התמוטט באמצע הרצאה באוניברסיטת הרווארד ואושפז בבית החולים הר סיני.

בעזרת חבריו הקרובים, שהידוע ביניהם הוא הכנר יוזף סיגטי, ארגנו עבורו קרן על שמו כדי להבטיח את המשך העסקתו והדפסת מחקריו. סיגטי  התרים חברות תקליטים, ארגוני מוזיקה ותזמורות לשם כך והכסף שנאסף נמסר לאוניברסיטת קולומביה ללא ידיעתו של ברטוק. אך סיגטי עשה אף יותר מכך: הוא  פנה אל המנצח פריץ ריינר ויחד ביקשו מהמנצח סרגיי קוסביצקי, מנהלה המהולל של התזמורת הסימפונית של בוסטון, שזה ילך לבקר את ברטוק בבית החולים ויזמין אצלו את הקונצ'רטו לתזמורת.

לאחר היסוסים קיבל ברטוק התשוש מקוסביצקי מקדמה על סך 500 דולר ואת ההזמנה לכתיבת היצירה. הפסנתרן ארנו בולוג, ידידו המסור מהונגריה, דאג לכך שאגודת המלחינים האמריקאית תממן את טיפולו הרפואי, אף שלא היה חבר בה, ושתשלח אותו לבית מרפא בחוף אגם סרנק אשר במדינת ניו יורק לסדרת בדיקות וטיפולים.

בתחילת שהותו בסרנק התוודה ברטוק בפני אשתו דיטה שאין בכוחותיו להתחיל לכתוב את היצירה, ושעצם העובדה שקיבל מקדמה מקוסביצקי גורמת לו לייסורים אף יותר מהמחלה עצמה. לאט ובהדרגה חלו שינויים לטובה בהרגשתו הבריאותית . הוא היה כבר יכול לקום ממיטתו ואף לטייל על שפת האגם. בתחילת אוגוסט החל לעבוד על היצירה, ולאחר כחודש וחצי, בתחילת אוקטובר, הוא סיים להלחין את היצירה הגדולה.

ביצוע הבכורה לקונצ'רטו לתזמורת חל ב-1 לדצמבר 1944 בניצוחו של קוסביצקי. היצירה זכתה להצלחה ולפופולריות גדולה והפיחה אופטימיות רבה אצל ברטוק שהרגיש בדחף מחודש להמשיך ליצור. הוא הספיק להלחין עבור יהודי מנוחין את הסונטה לכינור סולו ואת הקונצ'רטו השלישי לפסנתר האוורירי והאופטימי מקודמיו, אבל לא הספיק לסיים את הקונצ'רטו לויולה, אותו השלים טיבור סרלי, חברו מהונגריה . הוא נפטר ב-26 לספטמבר 1945.

לקונצ'רטו לתזמורת עשרות ביצועים בדיסקים. בסרטון אני עורך השוואה של כמה ביצועים מפורסמים לפרק השני: 'משחק הזוגות'

ברטוק קונצ'רטו לתזמורת – פרק ב' – ביצועים מועדפים: קוצ'יש, פישר, ריינר, דורטי (מרקורי)